לחברים שלום
היום עברה עירית יום ללא בחילות כרגיל היה זה יום מעייף עבורה אך פורה. הדבר החשוב ביותר היה שעירית טעמה בכפית גבינה לבנה ואף הצליחה לבלוע. זוהיא נקודת ציון חשובה כיוון שבמידה והאכילה תתרחש דרך הפה נרוויח רווח כפול ומכופל:
א. איכות חיים והרגשה הרבה יותר טובים של עירית מעצם החזרה לתפקוד נורמלי וכן מהוצאת הזונדה בהמשך.
ב. התחזקות מהירה יותר ממזון נורמלי.
ג. הפעלת שרירי הפה והלשון ושפור הדבור.
ד. הפעלת מערכות פנימיות באופן נורמלי.
ה. לא יתבצע ניתוח מתוכנן להחדרת צנרת לקיבה דרך הבטן.
כמתוכנן התבצעו טפולי פזיוטרפיה, רפוי בעסוק ותקשורת בו אכלה עירית את הגבינה.
שוב בעקבות היום הארוך נדחקים ארוחת הצהריים והמנוחה ולכן מי שמגיע אליה אח"הצ מוצא אותה תוך כדי ארוחת צהריים שנמשכת קרוב לארבע שעות (כולל הדיזרט).
בסוף היום נתנו את הטץ' האחרון רוחלה ונעמי.
היום ביקרו חיים, אילנה, איתמר, אבי, רז, דורון, ירדן, רועי, ואורן שהצליחה לקפוץ שוב למרות שהייתה בבית לוינשטיין כל הבוקר והצהריים.
נ.ב שמחתי לראות תגובות תודה, רבה רבה לכל המגיבים.
היום עברה עירית יום ללא בחילות כרגיל היה זה יום מעייף עבורה אך פורה. הדבר החשוב ביותר היה שעירית טעמה בכפית גבינה לבנה ואף הצליחה לבלוע. זוהיא נקודת ציון חשובה כיוון שבמידה והאכילה תתרחש דרך הפה נרוויח רווח כפול ומכופל:
א. איכות חיים והרגשה הרבה יותר טובים של עירית מעצם החזרה לתפקוד נורמלי וכן מהוצאת הזונדה בהמשך.
ב. התחזקות מהירה יותר ממזון נורמלי.
ג. הפעלת שרירי הפה והלשון ושפור הדבור.
ד. הפעלת מערכות פנימיות באופן נורמלי.
ה. לא יתבצע ניתוח מתוכנן להחדרת צנרת לקיבה דרך הבטן.
כמתוכנן התבצעו טפולי פזיוטרפיה, רפוי בעסוק ותקשורת בו אכלה עירית את הגבינה.
שוב בעקבות היום הארוך נדחקים ארוחת הצהריים והמנוחה ולכן מי שמגיע אליה אח"הצ מוצא אותה תוך כדי ארוחת צהריים שנמשכת קרוב לארבע שעות (כולל הדיזרט).
בסוף היום נתנו את הטץ' האחרון רוחלה ונעמי.
היום ביקרו חיים, אילנה, איתמר, אבי, רז, דורון, ירדן, רועי, ואורן שהצליחה לקפוץ שוב למרות שהייתה בבית לוינשטיין כל הבוקר והצהריים.
נ.ב שמחתי לראות תגובות תודה, רבה רבה לכל המגיבים.
מכיוון שעפר נתקע בפקק בדרך ואני הגעתי ביחד עם חיים ואילנה יצא לי לראות את עירית ואת הציפייה הסקרנות וההתעניינות, מי נמצא בדרך - בפקק. יצא לי גם לראות את החיוך הזורח של עירית כאשר הגיעו דורון, רז ועפר ויותר מאוחר גם רועי, ירדן ואורן. אהבתי במיוחד את דורון עם שמחת החיים הטבעית וממש הרגשתי שהשמחה הזו מחלחלת לתוך עירית וממלאת אותה אושר גדול. משהו בתמימות ובאופטימיות הזו שרק לקטנים ביותר יש אותה באופן טבעי ואנו הגדולים לעולם לא נצליח להתחרות בה. ואולי זו דורון שהיא, כשמה, מתנה.
השבמחקאחרי שנפרדנו מעירית בנשיקות וחיבוקים ולמרות השעה המאוחרת, התכנסנו ב"עגבניה" בהרצליה, אכלנו פיצה ושתינו לימונדה טעימה באופן מיוחד. אמא חסרה בבית לדורון ורז וזה ברור וטבעי ומחייב אותן להתבגר קצת מהר יותר מילדות אחרות בגילם. חבל שירדן לא היתה איתנו ב"עגבניה". חבר של אורן הגיע. רועי הגיע מקורס הצילום שהתחיל לא מזמן ועושה רושם שהוא נהנה לאללה למרות הדרך הארוכה שהוא יודע שעוד לפניו. ואורן הגיע ישירות מפעולה בנושא שואתי - הכנה שהיא מעבירה לקראת המסע לפולין שהיא יוצאת עם החניכים שלה. אורן בהצלחה.
גם אצלך עפר החיים נמשכים והם בהחלט מעניינים יותר. כל הכבוד על הבלוג הזה שאתה מוביל אותו. מיום ליום אתה משתפר בכתיבה. אל תתקמצן על פסיקים, אנחנו יודעים שאתה כותב בסוף היום כאשר אתה כבר סחוט וסולחים לך גם על זה.
אוהב אתכם, כולכם ביחד וכל אחד לחוד, אהבת אמת.
אבי ברוך