יום ראשון, 30 בינואר 2011

סוףשבוע ארוך

לחברים שלום
סוף השבוע הנכחי החל בבת המצווה של שיר ביום חמישי לעירית היה מאד מרגש לפגוש בני משפחה רבים כל כך ביחד, העררב הסתיים מאד מאוחר ולכן ההתאוששות למחרת, יום שישי, אף החא הייתה מאוחרת.  בצהריים הגענו לנטיעות ט"ו בשבט של הקבוץ  שמרו עבורנו מספר עצי פרי לנטיעה.
את ארוחת הערב קיימנו בבית  ללא משפחת לוי שהופיעו מאוחר יותר לאחר שחזרו מארוחה משפחתית בחולון.
למחרת יום שבת לאחר התארגנות לגמרי לא קצרה נסענו לארוחת צהריים משפחתית בערד. מאיר פינק אותנו בסלטים מצוינים שלא מאפשרים מקום בבטן עבור הארוחה העקרית שאף היא מיוחדת במינה.
בסוף הארוחה עירית נחה את מנוחת הצהריים וקמה כעבור כשעה פלוס על מנת לא להפסיד את הארוע, שהיה בו משום טעם של תחילתה של חזרה לשגרה שהכרנו מזה שנים.
באופן מיוחד ובפעם הראשונה אופשר לעירית להגיע חזרה ביום ראשון בבוקר. כיוון שאני בכל מקרה ביום ראשון בבית לוינשטיין הדבר מקל עלי מאד שאם לא כן הייתי אמור להיות בשעה זו בדרך חזרה מבית לוינשטיין הבייתה ומחר להופיע בו שוב כפי שהיה בשבועות האחרונים.
לשבוע הקרוב אני מקווה שמסע האופניים שהובטח יצא סופסוף לדרך וגם יערך ביקור ראשון בבריכה הטיפולית.דבר נוסף שהבנתי מעירית כי לפעילויות יתווסף גם חוג לקדרות  בחמר. אני ממש מופתע כל פעם מחדש לשמוע על מגוון הפעילויות המיוחדות (מטבח,אופניים, בריכה,קדרות ומי יודע במה נופתע עוד).
משימה נוספת שתוטל על עירית השבוע היא לעבור לשתיית נוזלים רגילים. עד כה עירית פחדה למרות כל חוות הדעת של תמירה והבדיקות בבית חולים מאיר שהוכיחו לעירית שהיא יכולה כבר לשתות.
להתראות ולילה טוב
עפר

2 תגובות:

  1. איזה יופי.... זה נשמע כשיגרה מבורכת, אך יחד עם זאת כל הפעילויות הללו מראות שאת עירית מתקדמת מיום ליום משבוע לשבוע והשמיים הם הגבול.
    מתגעגעת אליך, חיבוק ענק נעמי

    השבמחק
  2. עירית יקרה, היום פעם ראשונה בריצה ראיתי עיריות פורחות ומיד חשבתי עליך. החורף המאוחר אבל הטוב הביא איתו את העיריות ועכשיו אני מתה לצאת לטייל ולקחת אותך איתי. טוב לשמוע שאת חוזרת לשיגרה. תמשיכי כך.

    יפעת

    השבמחק